שאלות מתוך התרגול עצמו. נסה לפתור לבד, ורק אז פתח את הפתרון.
שאלה 1·הבנה והסקהקלה מאוד
חוקרים מצאו כי דובי-קוטב מסוגלים להריח כלב-ים מתחת לשכבת-קרח כבר ממרחק של קילומטר. בשל כך, ככל ששכבת-הקרח באזור מתפצלת ליותר סדקים, הדובים מאתרים ציד ביתר קלות ושיעור-הצלחתם בציד עולה.
איזו טענה משתמעת מהפסקה?
- א.חוש-הריח של דוב-הקוטב חד מזה של כל טורף אחר בקוטב.
- ב.התפצלות שכבת-הקרח לסדקים משפרת את סיכויי-הציד של דובי-הקוטב.התשובה הנכונה
- ג.כלבי-הים הם מקור-המזון היחיד של דובי-הקוטב.
- ד.דובי-הקוטב מעדיפים לצוד באזורים שבהם הקרח שלם ורציף.
▸ הצג פתרון מלא
איך מזהים
נתחיל מקריאת משפט השאלה. מבקשים מאיתנו איזו טענה משתמעת מהפסקה. זוהי שאלת פסקה.
דרכי פתרון אפשריות
- טענה משתמעת היא טענה שנובעת בהכרח מן הכתוב, ואינה סתם ניסוח-מחדש של משפט מפורש. נקרא את הפסקה קריאה אקטיבית, ננסח לעצמנו במילים שלנו את הקשר שהיא מציבה, ורק אז נגבש בעצמנו את המסקנה שחייבת לנבוע. כך נדע איזו תשובה לחפש, במקום לעבור תשובה-תשובה ולהתלבט בכל אחת.
פתרון
הפסקה קושרת בין שני דברים: דובי-הקוטב מריחים כלב-ים ממרחק רב מבעד לקרח, וככל שהקרח מתפצל ליותר סדקים כך הם מאתרים ציד ביתר קלות ושיעור-הצלחתם עולה. אם ריבוי-הסדקים מעלה את שיעור-הצלחת-הציד, נובע ישירות שהתפצלות שכבת-הקרח לסדקים משפרת את סיכויי-הציד של הדובים. זו תשובה (2), והיא הנכונה. ניתן להקיף.
פסילה
תשובה (1), "חוש-הריח של דוב-הקוטב חד מזה של כל טורף אחר", נשענת על מידע חיצוני: זו השוואה לטורפים אחרים שאינה מוזכרת בפסקה כלל.
תשובה (3), "כלבי-הים הם מקור-המזון היחיד של דובי-הקוטב", היא הכללת-יתר: מכך שהדובים מריחים כלב-ים לא נובע שזהו מקור-המזון היחיד, והפסקה אינה שוללת ציד אחר.
תשובה (4), "הדובים מעדיפים לצוד באזורים שבהם הקרח שלם ורציף", היא היפוך: הפסקה קושרת דווקא ריבוי-סדקים להצלחה גבוהה, ולא קרח שלם ורציף.
שאלה 2·הבנה והסקהקלה
יש הסבורים כי נטיעת יערות בשולי מדבר תבלום את התפשטותו, שכן שורשי-העצים מקבעים את הקרקע. אולם מחקר באזורים דומים מלמד שהעצים הצעירים שואבים כמויות-מים גדולות מן הקרקע ומייבשים אותה, ובכך דווקא מאיצים את סחף-האדמה ברוח. החוקר מבקש להראות כי ההנחה שנטיעת היערות תבלום את התפשטות-המדבר מוטעית.
מהי הטענה המרכזית של החוקר?
- א.שורשי-העצים אינם מסוגלים לקבע את קרקע-המדבר.
- ב.יש להימנע לחלוטין מנטיעת עצים בשולי מדבר.
- ג.נטיעת יערות בשולי מדבר אינה צפויה לבלום את התפשטותו.התשובה הנכונה
- ד.עצים בוגרים שואבים פחות מים מעצים צעירים.
▸ הצג פתרון מלא
איך מזהים
נתחיל מקריאת משפט השאלה. מבקשים מאיתנו מהי הטענה המרכזית של החוקר. זוהי שאלת פסקה.
דרכי פתרון אפשריות
- הטענה המרכזית היא המסקנה שכל שאר הפסקה נועד לבסס. נקרא את הפסקה קריאה אקטיבית ונבחין בין הפרטים-התומכים לבין הנקודה שאותה החוקר מבקש להוכיח, ורק אז נחפש בתשובות את הניסוח התואם לאותה נקודה מרכזית.
פתרון
הפסקה פותחת בעמדה נפוצה (נטיעת יערות תבלום את התפשטות-המדבר), ואז מביאה ראיה מנוגדת: העצים הצעירים מייבשים את הקרקע ומאיצים דווקא את סחף-האדמה. המשפט החותם אומר במפורש שהחוקר מבקש להראות שההנחה בדבר בלימת-ההתפשטות מוטעית, כלומר שנטיעת יערות בשולי מדבר אינה צפויה לבלום את התפשטותו. זו תשובה (3), והיא הנכונה. ניתן להקיף.
פסילה
תשובה (1), "שורשי-העצים אינם מסוגלים לקבע את קרקע-המדבר", היא חלק-במקום-כלל: זהו פרט-נלווה בטיעון (עניין ייבוש-הקרקע), אך אינו הטענה המרכזית שהחוקר מבסס.
תשובה (2), "יש להימנע לחלוטין מנטיעת עצים בשולי מדבר", היא הכללת-יתר: החוקר חולק על טענת-הבלימה בלבד, ואינו ממליץ להימנע מנטיעה.
תשובה (4), "עצים בוגרים שואבים פחות מים מעצים צעירים", נשענת על מידע חיצוני: זו השוואה בין עצים בוגרים לצעירים שלא נטענה בפסקה.
שאלה 3·הבנה והסקהבינונית
חברת-חלל ממליצה לצייד את הלוויין החדש בפאנלים סולריים גדולים במיוחד, מתוך הנחה שככל ששטח-הפאנל גדול יותר, כך יופק יותר חשמל ותוארך תוחלת-חיי הלוויין.
איזו מן העובדות הבאות, אם היא נכונה, מחלישה בצורה החזקה ביותר את ההמלצה?
- א.התקנת פאנלים גדולים מייקרת במידה ניכרת את עלות שיגור-הלוויין.
- ב.לוויינים ותיקים יותר צוידו בפאנלים קטנים מן המקובל כיום.
- ג.פאנלים גדולים מגדילים את שטח-הפנים החשוף לפגיעת חלקיקי-חלל, המשביתים חלקים מן הפאנל ומקטינים את הפקת-החשמל בפועל.התשובה הנכונה
- ד.חלק מן הלוויינים מפיקים אנרגיה גם ממקורות שאינם סולריים.
▸ הצג פתרון מלא
איך מזהים
נתחיל מקריאת משפט השאלה. מבקשים מאיתנו איזו עובדה מחלישה בצורה החזקה ביותר את ההמלצה. זוהי שאלת פסקה.
דרכי פתרון אפשריות
- עובדה מחלישה היא כזו הפוגעת במנגנון שההמלצה נשענת עליו. תחילה נזהה את המנגנון: ככל ששטח-הפאנל גדול יותר, כך יופק יותר חשמל ותוארך תוחלת-חיי הלוויין. לפני שנפנה לתשובות נחשוב בעצמנו מה עשוי לקטוע דווקא את החוליה הזאת (שטח-גדול שמוביל ליותר חשמל), ואז נחפש את התשובה התואמת.
פתרון
ההמלצה מניחה ששטח-פאנל גדול יותר יתורגם להפקת-חשמל רבה יותר, ומכאן לאריכות-חיים. אם דווקא פאנלים גדולים מגדילים את שטח-הפנים החשוף לפגיעת חלקיקי-חלל, המשביתים חלקים מן הפאנל ומקטינים את הפקת-החשמל בפועל, המנגנון עצמו נשבר: השטח-הגדול פוגע בהפקת-החשמל במקום להגבירה. זו התשובה המחלישה ביותר, ולכן זו תשובה (3), והיא הנכונה. ניתן להקיף.
פסילה
תשובה (1), על ייקור עלות-השיגור, מחליפה את המושא: היא מערערת על הכדאיות הכלכלית, לא על המנגנון שההמלצה נשענת עליו (שטח-גדול שמוביל ליותר חשמל ולאריכות-חיים).
תשובה (2), על לוויינים ותיקים שצוידו בפאנלים קטנים, אינה מבחינה: זהו פרט שאינו נוגע לשאלה אם שטח-גדול מאריך חיים.
תשובה (4), על לוויינים המפיקים אנרגיה גם ממקורות שאינם סולריים, נשענת על מידע חיצוני: היא מציגה מקור-אנרגיה אחר ואינה מחלישה את הקשר שההמלצה נשענת עליו.
הוראות לשאלות 5-7: בכל שאלה משפט שממנו הושמטו מילים. עליך להשלים את המילים החסרות מתוך האפשרויות, כך שהמשפט כולו יהיה הגיוני ותקין.
שאלה 4·הבנה והסקהקשה
בפתח מאמרו על הכחדת-מינים, מקדיש הכותב פסקה שלמה לתיאור מפורט של יונת-הנוסע, שנכחדה כליל בתוך עשורים ספורים אף שמנתה בעבר מיליארדי פרטים. רק לאחר-מכן הוא עובר לטענתו המרכזית, שלפיה גודל-אוכלוסייה עצום אינו ערובה מפני הכחדה מהירה.
מהו תפקיד תיאור יונת-הנוסע בפתח המאמר?
- א.לשמש דוגמה ממחישה המכינה את הקורא לטענה המרכזית של הכותב.התשובה הנכונה
- ב.להוכיח כי כל מין רב-פרטים צפוי להיכחד במהירות.
- ג.לתאר את ההיסטוריה של יונת-הנוסע כנושא עצמאי של המאמר.
- ד.לערער על הטענה שגודל-אוכלוסייה אינו מגן מפני הכחדה.
▸ הצג פתרון מלא
איך מזהים
נתחיל מקריאת משפט השאלה. מבקשים מאיתנו מהו תפקיד תיאור יונת-הנוסע בפתח המאמר. זוהי שאלת פסקה.
דרכי פתרון אפשריות
- בשאלת-תפקיד איננו מחפשים "מה נאמר" אלא "לשם מה נאמר": כיצד החלק המסוים משרת את מהלך-הטיעון של הכותב. נקרא את הפסקה קריאה אקטיבית ונבחין ביחס בין תיאור-היונה לבין הטענה המרכזית שבאה אחריו, ורק אז נחפש את התשובה המנסחת נכונה את התפקיד הזה.
פתרון
הכותב מקדים תיאור מפורט של יונת-הנוסע, מין שמנה מיליארדי פרטים ובכל-זאת נכחד בתוך עשורים ספורים, ורק אחר-כך עובר לטענתו המרכזית שגודל-אוכלוסייה עצום אינו ערובה מפני הכחדה מהירה. התיאור המקדים הוא אפוא מקרה ממחיש: הוא מדגים בפועל את מה שהטענה תקבע, ובכך מכין את הקורא לקראתה. זו תשובה (1), והיא הנכונה. ניתן להקיף.
פסילה
תשובה (2), "להוכיח כי כל מין רב-פרטים צפוי להיכחד במהירות", היא הכללת-יתר: היא הופכת דוגמה יחידה לחוק גורף, בעוד היונה רק ממחישה שהדבר אפשרי ולא הכרחי.
תשובה (3), "לתאר את ההיסטוריה של יונת-הנוסע כנושא עצמאי", מציגה פרט-שולי כמרכז: הכותב מגייס את התיאור לשירות טענתו המרכזית, ואינו עוסק בו כנושא בפני עצמו.
תשובה (4), "לערער על הטענה שגודל-אוכלוסייה אינו מגן מפני הכחדה", היא היפוך: התיאור תומך בטענה המרכזית ומדגים אותה, ואינו מערער עליה.
שאלה 5·הבנה והסקהקשה מאוד
מקובל לחשוב שמין המצליח להתרבות במהירות רבה הוא בעל יתרון-הישרדות ברור. ואולם, בבתי-גידול יציבים שאינם משתנים לאורך דורות, דווקא המינים המתרבים לאט, המשקיעים משאבים רבים בכל צאצא בודד, נוטים לגבור על המתרבים-במהירות; שכן בסביבה כזו התחרות על משאבים מוגבלים חשובה יותר מן הקצב שבו נוצרים צאצאים חדשים. לעומת זאת, בבתי-גידול תנודתיים המשתנים בפתאומיות, ההתרבות-המהירה היא שמעניקה יתרון.
איזו מסקנה עולה מן הפסקה?
- א.יתרון-ההישרדות של קצב-ההתרבות תלוי במידת-היציבות של בית-הגידול.התשובה הנכונה
- ב.בבתי-גידול יציבים אין למינים המתרבים-במהירות שום יתרון על פני מינים אחרים.
- ג.התרבות-מהירה מקנה תמיד יתרון-הישרדות על פני התרבות-איטית.
- ד.השקעת משאבים רבים בכל צאצא היא האסטרטגיה העדיפה בכל בית-גידול.
▸ הצג פתרון מלא
איך מזהים
נתחיל מקריאת משפט השאלה. מבקשים מאיתנו איזו מסקנה עולה מן הפסקה. זוהי שאלת פסקה.
דרכי פתרון אפשריות
- הפסקה בנויה על ניגוד פנימי בין שני משטרים: מה קורה בבתי-גידול יציבים ומה קורה בבתי-גידול תנודתיים. לכן נקרא אותה קריאה אקטיבית ונשמור על שני המשטרים יחד. המסקנה הנכונה תשמר את שני הצדדים ותנסח את התלות של יתרון-ההתרבות בסוג בית-הגידול, בלי להטות את המשקל למשטר אחד ובלי להפוך אותו לכלל גורף.
פתרון
הפסקה מציבה זה מול זה שני מצבים: בבתי-גידול יציבים דווקא המינים המתרבים-לאט נוטים לגבור, מפני שהתחרות על משאבים מוגבלים חשובה יותר; ואילו בבתי-גידול תנודתיים ההתרבות-המהירה היא שמעניקה יתרון. המכנה-המשותף של שני הצדדים הוא שכיוון-היתרון נקבע לפי מידת-היציבות של בית-הגידול, כלומר יתרון-ההישרדות של קצב-ההתרבות תלוי במידת-היציבות של בית-הגידול. זו תשובה (1), והיא הנכונה. ניתן להקיף.
פסילה
תשובה (2), "בבתי-גידול יציבים אין למתרבים-במהירות שום יתרון", היא הכללת-יתר לקוטב אחד: מ"נוטים לגבור" ל"אין שום יתרון"; הפסקה מדברת על נטייה ולא על שלילה מוחלטת.
תשובה (3), "התרבות-מהירה מקנה תמיד יתרון על פני התרבות-איטית", מטה את המשקל לקוטב הנגדי: "תמיד" מתעלם מבתי-הגידול היציבים שבהם דווקא האיטיים גוברים.
תשובה (4), "השקעת משאבים רבים בכל צאצא היא האסטרטגיה העדיפה בכל בית-גידול", היא הכללת-יתר: היא הופכת יתרון תלוי-סביבה לאסטרטגיה גורפת "בכל בית-גידול", בניגוד לאבחנה בין הסביבות.
שאלה 6·הבנה והסקהקלה מאוד
מאמנת ריצה מדריכה את חניכיה להאט את הקצב בקילומטר האחרון של כל אימון ארוך, ולא לנסות לשבור שיא בסופו, מתוך אמונה שסיום מתון מפחית את הסיכון לפציעות-יתר לאורך העונה.
מה משתמע מדברי המאמנת?
- א.חניך שאינו נפצע כלל בעונה סיים את כל אימוניו בקצב מתון.
- ב.ריצה מהירה בקילומטר האחרון היא הגורם היחיד לפציעות-יתר.
- ג.המאמנת מוכנה לוותר על שבירת-שיא בסיום האימון כדי להפחית את הסיכון לפציעה.התשובה הנכונה
- ד.חניכי המאמנת אינם מסוגלים לשבור שיא בקילומטר האחרון של האימון.
▸ הצג פתרון מלא
איך מזהים
נתחיל מקריאת משפט השאלה. מבקשים מאיתנו מה משתמע מדברי המאמנת. זוהי שאלת פסקה.
דרכי פתרון אפשריות
- טענה משתמעת היא טענה הנובעת בהכרח מן הכתוב, ואינה סתם ניסוח-מחדש של משפט מפורש. נקרא את הפסקה קריאה אקטיבית, ננסח לעצמנו במילים שלנו מה נאמר, ורק אז נגבש בעצמנו את המסקנה שחייבת לנבוע. כך נדע איזו תשובה לחפש, במקום לעבור תשובה-תשובה ולהתלבט בכל אחת.
פתרון
הפסקה אומרת שהמאמנת מדריכה את חניכיה להאט בקילומטר האחרון ולא לנסות לשבור שיא, מתוך אמונה שסיום מתון מפחית את הסיכון לפציעות. כלומר היא בוחרת במודע לוותר על שבירת-שיא בסיום, כדי להשיג את מטרתה שהיא הפחתת הסיכון לפציעה. זו בדיוק תשובה (3), והיא הנכונה. ניתן להקיף.
פסילה
תשובה (1), "חניך שלא נפצע כלל סיים את כל אימוניו בקצב מתון", מבצעת אישור-העוקב: מהמלצת המאמנת על סיום מתון לא נובע שכל מי שלא נפצע נהג כך, שכן ייתכנו סיבות אחרות להיעדר-פציעה.
תשובה (2), "ריצה מהירה בקילומטר האחרון היא הגורם היחיד לפציעות", היא הכללת-יתר: מ"סיום מתון מפחית סיכון" ל"הגורם היחיד" יש קפיצה, והפסקה אינה שוללת גורמי-פציעה אחרים.
תשובה (4), "חניכי המאמנת אינם מסוגלים לשבור שיא בקילומטר האחרון", מחליפה את המושא: המאמנת ממליצה להימנע משבירת-שיא, ואינה טוענת שהחניכים אינם מסוגלים לכך.
שאלה 7·הבנה והסקהקלה
מגזין דיגיטלי גילה כי בכל פעם שהוא מפרסם כתבה בשעות הבוקר המוקדמות, מספר הקוראים שמשתפים אותה ברשתות-החברתיות נמוך מזה שבכתבות המתפרסמות בשעות הצהריים. לפיכך החליטה המערכת לדחות את פרסום הכתבות שהיא מייעדת לתפוצה רחבה לשעות הצהריים, גם אם הן מוכנות כבר בבוקר.
איזו טענה משתמעת מהפסקה?
- א.כתבות שהמערכת מייעדת לתפוצה רחבה יתפרסמו בשעה מאוחרת יותר מזו שבה הן מוכנות.התשובה הנכונה
- ב.שעת הפרסום היא הגורם היחיד המשפיע על מספר השיתופים של כתבה.
- ג.קוראי המגזין פעילים ברשתות-החברתיות בעיקר בשעות הצהריים.
- ד.המגזין מתכוון להפסיק לפרסם כתבות בשעות הבוקר.
▸ הצג פתרון מלא
איך מזהים
נתחיל מקריאת משפט השאלה. מבקשים מאיתנו איזו טענה משתמעת מהפסקה. זוהי שאלת פסקה.
דרכי פתרון אפשריות
- טענה משתמעת היא טענה שנובעת בהכרח מן הכתוב, ואינה סתם ניסוח-מחדש של משפט מפורש. נקרא את הפסקה קריאה אקטיבית, ננסח לעצמנו במילים שלנו מה נאמר, ורק אז נגבש בעצמנו את המסקנה שחייבת לנבוע. כך נדע איזו תשובה לחפש, במקום לעבור תשובה-תשובה ולהתלבט בכל אחת.
פתרון
הפסקה אומרת שהמערכת החליטה לדחות את פרסום הכתבות שהיא מייעדת לתפוצה רחבה לשעות הצהריים, גם אם הן מוכנות כבר בבוקר. אם כתבה מוכנה בבוקר ופרסומה נדחה לשעות הצהריים, נובע ישירות שהיא תתפרסם בשעה מאוחרת יותר מזו שבה הייתה מוכנה. זו תשובה (1), והיא הנכונה. ניתן להקיף.
פסילה
תשובה (2), "שעת הפרסום היא הגורם היחיד המשפיע על מספר השיתופים", היא הכללת-יתר: מכך ששעת-הבוקר קשורה לפחות שיתופים לא נובע שזהו הגורם היחיד, והפסקה אינה שוללת גורמים נוספים.
תשובה (3), "קוראי המגזין פעילים ברשתות בעיקר בשעות הצהריים", נשענת על מידע חיצוני: זהו הסבר סביר למתאם, אך אינו מעוגן בכתוב.
תשובה (4), "המגזין מתכוון להפסיק לפרסם כתבות בשעות הבוקר", מרחיבה מעבר לכתוב: הדחייה חלה על כתבות המיועדות לתפוצה רחבה בלבד, ואין מדובר בהפסקת פרסום-הבוקר כליל.
שאלה 8·הבנה והסקהבינונית
זן חדש של פרפרים פיתח כנפיים בהירות במיוחד. חוקר טוען כי הבהירות התפתחה כהסוואה מפני טורפים, שכן היא ממזגת את הפרפר עם רקע השמיים הבהיר כשהוא במעופו.
איזו מן ההנחות הבאות היא הכרחית לטיעון של החוקר?
- א.כנפיים בהירות הן ההסוואה היעילה ביותר האפשרית לפרפרים.
- ב.כל הפרפרים בעלי הכנפיים הבהירות שורדים זמן רב יותר מבעלי הכנפיים הכהות.
- ג.הטורפים של הפרפר מתמצאים בעיקר לפי חוש-הריח ולא לפי הראייה.
- ד.הטורפים העיקריים של הפרפר תוקפים אותו בעודו במעופו, על רקע השמיים.התשובה הנכונה
▸ הצג פתרון מלא
איך מזהים
נתחיל מקריאת משפט השאלה. מבקשים מאיתנו איזו הנחה הכרחית לטיעון של החוקר. זוהי שאלת פסקה.
דרכי פתרון אפשריות
- הנחה הכרחית היא טענה שאם היא אינה נכונה, הטיעון קורס. נזהה תחילה את מבנה הטיעון: החוקר טוען שהכנפיים הבהירות התפתחו כהסוואה, מכיוון שהן ממזגות את הפרפר עם רקע השמיים הבהיר כשהוא במעופו. לפני שנפנה לתשובות ננסח בעצמנו את התנאי החסר שבלעדיו ההסוואה הזאת אינה יכולה לעבוד, וכך נדע איזו תשובה לחפש.
פתרון
טיעון-ההסוואה נשען על כך שהבהירות ממזגת את הפרפר עם השמיים הבהיר כשהוא במעוף. כדי שההסוואה הזאת תגן עליו, צריך שהטורפים אכן יתקלו בו במצב הזה, כלומר יתקפו אותו בעודו במעופו על רקע השמיים. אם הטורפים העיקריים תוקפים אותו במצב אחר (למשל בעודו נח), המיזוג עם השמיים אינו מסייע כלל, והטיעון קורס. לכן ההנחה הזאת הכרחית. זו תשובה (4), והיא הנכונה. ניתן להקיף.
פסילה
תשובה (1), "כנפיים בהירות הן ההסוואה היעילה ביותר האפשרית", היא הכללת-יתר: הטיעון זקוק לכך שהבהירות מסייעת, לא לכך שהיא היעילה-ביותר.
תשובה (2), "כל הפרפרים בעלי הכנפיים הבהירות שורדים זמן רב יותר", חזקה מדי: די בכך שהבהירות מקנה יתרון-הישרדות מסוים, ואין צורך שכל הפרטים ישרדו זמן רב יותר.
תשובה (3), "הטורפים מתמצאים בעיקר לפי חוש-הריח ולא לפי הראייה", היא היפוך: ההסוואה החזותית מניחה שהטורפים מתמצאים לפי ראייה, וטענה שהם מתמצאים לפי ריח דווקא סותרת את הטיעון.