תרגול השלמת משפטים לפסיכומטרי

בהשלמת משפטים המפתח הוא מילות הקישור, לא אוצר המילים. "אף ש" מסמנת ניגוד, "שכן" מסמנת נימוק - וברגע שזיהית את הקשר הלוגי, רוב התשובות נפסלות מאליהן.

איך פותרים

קרא את המשפט כולו לפני שאתה מסתכל בתשובות, וזהה את הקשר הלוגי בין חלקיו: ניגוד, סיבה ותוצאה, או המשך.
סמן את מילות הקישור. "אף ש", "חרף", "אולם" מסמנות ניגוד; "שכן", "מכיוון ש", "ומכאן" מסמנות נימוק או מסקנה. הן קובעות איזה סוג מילה צריך להיכנס בכל חסר.
הצב תשובה שלמה וקרא בחתיכות. לא מילה בודדת - התשובה כולה, ואז קרא כל חלק בנפרד ובדוק שהוא מתיישב עם הקודם.
פסול על סתירה אחת. די בחלק אחד שלא מתיישב עם הקשר הלוגי כדי לפסול את כל התשובה. אין צורך לבדוק את השאר.

8 שאלות עם פתרון מלא

שאלות מתוך התרגול עצמו. נסה לפתור לבד, ורק אז פתח את הפתרון.

שאלה 1·הבנה והסקהקלה מאוד

מאחר שהמפעל הקטן לא היה מסוגל לעמוד בביקוש הגובר, הבעלים להרחיב את קווי-הייצור, וכך להגדיל את התפוקה בלא לפגוע באיכות.

א.סירבו ... הצליחו
ב.החליטו ... הצליחוהתשובה הנכונה
ג.החליטו ... נמנעו
ד.התקשו ... סירבו

▸ הצג פתרון מלא

הסבר

זיהוי נתחיל מקריאת משפט-השאלה. מבקשים להשלים שני חסרים במשפט הבנוי על קשר סיבתי; לכן זו שאלת השלמת-משפטים, והתשובות מציעות זוגות-פעלים. דרך פתרון נקרא את המשפט בקטעים ונחבר: הפתיחה "מאחר שהמפעל לא עמד בביקוש הגובר" היא סיבה, ולכן החסר הראשון צריך לתאר פעולה שנועדה להתמודד עם הביקוש (הרחבת קווי-ייצור). הסיום "וכך להגדיל את התפוקה בלא לפגוע באיכות" הוא תוצאה חיובית, ולכן החסר השני צריך להוביל אליה. נציב את התשובה הנוחה תחילה. פתרון נציב את תשובה (2): "החליטו הבעלים להרחיב את קווי-הייצור, וכך הצליחו להגדיל את התפוקה". "החליטו להרחיב" נגזר מן הביקוש הגובר, ו"הצליחו להגדיל" מתלכד עם התוצאה החיובית שבסיום. המשפט הגיוני מקצה לקצה, זו התשובה. פסילה תשובה (1), סירבו ... הצליחו - "סירבו להרחיב" סותר את הנימוק הפותח (ניגוד-סיבתי): אם הביקוש גבר, ההיגיון מחייב פעולה להרחבה, לא סירוב לה. תשובה (3), החליטו ... נמנעו - "נמנעו להגדיל את התפוקה" סותר את החלטת-ההרחבה שקדמה לו, שכן ההרחבה נועדה דווקא להגדיל תפוקה (סתירה פנימית). תשובה (4), התקשו ... סירבו - שני הפעלים שליליים ואינם מובילים לתוצאה החיובית שהמשפט מסיים בה (שני קצוות בכיוון שגוי). זו התשובה, וניתן להקיף.

שאלה 2·הבנה והסקהקלה

מאחר שהעורך רצה את אמון הקוראים, הוא הורה כל ידיעה בשני מקורות בלתי-תלויים לפני פרסומה.

א.לערער / לאמת
ב.לחזק / לפרסם
ג.לערער / להסתיר
ד.לחזק / לאמתהתשובה הנכונה

▸ הצג פתרון מלא

איך מזהים

נתחיל מקריאת משפט השאלה. מבקשים מאיתנו להשלים את המילים החסרות כך שהמשפט כולו יהיה הגיוני ותקין. זוהי שאלת השלמת-משפטים.

דרכי פתרון אפשריות

נבחר תשובה חיובית והגיונית ונציב אותה במשפט המקורי. נקרא את המשפט בחתיכות קטנות, נסביר כל חתיכה לעצמנו בתמצית, ואם ניתקל בסתירה בין החלקים נפסול. מילת-הקישור "מאחר ש" בפתיחה מחייבת שהמטרה שהעורך רוצה תתיישב עם ההוראה שהוא נותן בהמשך.

פתרון

נציב את תשובה (4) ונקרא בחתיכות: "מאחר שהעורך רצה לחזק את אמון הקוראים" : מטרתו של העורך היא להגביר את אמון-הקוראים. "הוא הורה לאמת כל ידיעה בשני מקורות בלתי-תלויים לפני פרסומה" : כדי לשרת את מטרת-האמון הוא מטיל דרישת-אימות מחמירה. שני החלקים מתיישבים זה עם זה: מי שרוצה לחזק אמון מורה לאמת. זו תשובה (4), והיא הנכונה. ניתן להקיף.

פסילה

תשובה (1), "לערער / לאמת", יוצרת היפוך-קוטביות: "לערער את אמון הקוראים" סותר את ההוראה המחמירה לאמת כל ידיעה. תשובה (2), "לחזק / לפרסם", שוברת את הקוהרנטיות: "הורה לפרסם כל ידיעה בשני מקורות" אינו הגיוני, שכן מאמתים בשני מקורות, לא מפרסמים בהם. תשובה (3), "לערער / להסתיר", מנוגדת בכפול: גם "לערער" וגם "להסתיר" עומדים בניגוד למטרת-חיזוק-האמון.

שאלה 3·הבנה והסקהבינונית

המדענים הבחינו כי ריכוז החמצן במימי-האגם בשעות-הלילה, ולפיכך שיערו כי בשעות אלה פעילות האצות , שכן ללא אור-שמש הן חמצן.

א.יורד / נחלשת / אינן מייצרותהתשובה הנכונה
ב.יורד / מתגברת / אינן מייצרות
ג.עולה / נחלשת / אינן מייצרות
ד.יורד / נחלשת / ממשיכות לייצר

▸ הצג פתרון מלא

איך מזהים

דרכי פתרון אפשריות

נקרא את המשפט בחתיכות קטנות, נסביר כל חתיכה לעצמנו בתמצית, ואם ניתקל בסתירה בין החלקים נפסול. המבנה כאן הוא תצפית ואחריה הסבר סיבתי: מדדו ריכוז-חמצן, שיערו מה קורה לפעילות-האצות, ונימקו זאת. מילות-הקישור "ולפיכך" ו"שכן" מחייבות ששלושת החסרים יתלכדו לשרשרת-סיבות אחת. נציב תשובה ונעצור ברגע שכל החלקים מתיישבים.

פתרון

נציב את תשובה (1) ונקרא בחתיכות: "ריכוז החמצן במימי-האגם יורד בשעות-הלילה" : נמדדה ירידה בריכוז-החמצן בלילה. "ולפיכך שיערו כי בשעות אלה פעילות האצות נחלשת" : מכיוון שיש פחות חמצן, מסיקים שפעילות-האצות המייצרת חמצן נחלשה. "שכן ללא אור-שמש הן אינן מייצרות חמצן" : זהו הנימוק, בלי אור אין ייצור-חמצן, ולכן הריכוז יורד. כל החלקים מתיישבים זה עם זה והמשפט עקבי. זו תשובה (1), והיא הנכונה. ניתן להקיף.

פסילה

תשובה (2), "יורד / מתגברת / אינן מייצרות", יוצרת קשר-לוגי שגוי: אם החמצן יורד, פעילות-האצות המייצרות חמצן אינה יכולה "להתגבר", וזו סתירה. תשובה (3), "עולה / נחלשת / אינן מייצרות", היפוך-כיוון בפתיחה: "עולה" סותר את המשך-ההסבר, שכן בלי אור אינן מייצרות חמצן, ולכן הריכוז אמור לרדת ולא לעלות. תשובה (4), "יורד / נחלשת / ממשיכות לייצר", שוברת את הקוהרנטיות בסוף: "ממשיכות לייצר" חמצן סותר גם את ירידת-הריכוז וגם את היחלשות-הפעילות.

שאלה 4·הבנה והסקהקשה

נועה גורסת כי שכבת-האוזון, קרינת-השמש המזיקה לפני-הקרקע ופוגעת בה. חוקר-האקלים דבריה, ולראיה הוא מזכיר כי אזורים שבהם השכבה דקה במיוחד סובלים מקרינה גבוהה אף .

א.לולא / לא הייתה מגיעה / מאשש את / שאין בהם מקור-זיהום מקומי
ב.לולא / הייתה מגיעה / מאשש את / שאין בהם מקור-זיהום מקומיהתשובה הנכונה
ג.בזכות / הייתה מגיעה / דוחה את / שאין בהם מקור-זיהום מקומי
ד.לולא / הייתה מגיעה / דוחה את / שהם צפופי-אוכלוסין במיוחד

▸ הצג פתרון מלא

איך מזהים

נתחיל מקריאת משפט השאלה. מבקשים מאיתנו להשלים את החסרים כך שהמשפט יהיה הגיוני ותקין. זוהי שאלת השלמת-משפטים, ויש בה מילת-תנאי.

דרכי פתרון אפשריות

נקרא בחתיכות ונשים לב למבנה: נועה טוענת טענה, וחוקר-האקלים מגיב לה ומביא ראיה. כדי שהמשפט יהיה עקבי, עמדת-החוקר והראיה שהוא מביא צריכות להתאים זו לזו. כשיש מילת-תנאי כמו "לולא" (שפירושה "אם לא"), נוח קודם להבין מה טוענת נועה בפועל, ואז נציב ונעצור בהצלחה.

פתרון

נבין תחילה את הפתיחה. שכבת-האוזון מוכרת כמָגֵן החוסם קרינה, ולכן "לולא שכבת-האוזון, קרינת-השמש המזיקה הייתה מגיעה לפני-הקרקע ופוגעת בה" פירושו שבהיעדר-השכבה הקרינה כן הייתה מגיעה, ומכאן שהשכבה היא שמגִנה. נציב את תשובה (2) ונקרא עד הסוף: "נועה גורסת כי לולא שכבת-האוזון, קרינת-השמש המזיקה הייתה מגיעה לפני-הקרקע ופוגעת בה" : לטענת נועה, השכבה מגִנה, ובהיעדרה הקרינה הייתה מגיעה. "חוקר-האקלים מאשש את דבריה" : הוא מסכים עם נועה ומבקש לחזק את טענתה. "ולראיה הוא מזכיר כי אזורים שבהם השכבה דקה במיוחד סובלים מקרינה גבוהה אף שאין בהם מקור-זיהום מקומי" : במקום שהשכבה דקה הקרינה גבוהה, וההסתייגות "שאין בהם מקור-זיהום מקומי" מנטרלת הסבר-חלופי ומייחסת את הקרינה-הגבוהה לאוזון-הדק בלבד. הכול מתחבר: החוקר מאשש את נועה, ומביא ראיה הקושרת אוזון-דק לקרינה-גבוהה תוך שלילת גורם-אחר. זו תשובה (2), והיא הנכונה. ניתן להקיף.

פסילה

תשובה (1), "לולא / לא הייתה מגיעה / מאשש את / שאין בהם מקור-זיהום מקומי", יוצרת היפוך-כיוון בפתיחה: "לולא האוזון הקרינה לא הייתה מגיעה" סותר את תפקיד-השכבה כמגִנה, שכן בהיעדרה הקרינה דווקא כן מגיעה. תשובה (3), "בזכות / הייתה מגיעה / דוחה את / שאין בהם מקור-זיהום מקומי", יוצרת קשר-לוגי שגוי בפתיחה וגם עמדה הפוכה: "בזכות האוזון הקרינה הייתה מגיעה" סותר את עצמו, ו"דוחה את" אינו מתיישב עם ראיה המחזקת את נועה. תשובה (4), "לולא / הייתה מגיעה / דוחה את / שהם צפופי-אוכלוסין במיוחד", שוברת את הקוהרנטיות בסוף: ראיה המחזקת את נועה חייבת לנטרל הסבר-חלופי (מקור-זיהום), ולא להצביע על צפיפות-אוכלוסין שאינה נוגעת לאוזון; ובנוסף "דוחה את" אינו מתיישב עם ראיה התומכת בנועה.

שאלה 5·הבנה והסקהקלה מאוד

השלימו את המילים החסרות באופן המתאים ביותר. מכיוון שהכביש היחיד המוליך אל הכפר נחסם בעקבות מפולת הסלעים, נאלצו התושבים עד לפינוי המכשול.

א.לצאת לטיול ארוך ברגל
ב.להמתין ולא לעזוב את המקוםהתשובה הנכונה
ג.לחגוג את בוא האביב
ד.לסלול כביש נוסף באותו היום

▸ הצג פתרון מלא

איך מזהים

השלמת משפטים

בשאלה חלק חסר יחיד, ולכן נחזה בעצמנו מה אמור למלא אותו כדי שהמשפט יהיה הגיוני.

דרכי פתרון אפשריות

נקרא את המשפט בחתיכות ונחבר מקטע למקטע. הפתיחה נותנת סיבה (הכביש היחיד נחסם), ולכן נחזה מה נובע ממנה, ואז נחפש את התשובה התואמת לתחזית, במקום לעבור תשובה-תשובה.

פתרון

נקרא את הפתיחה בחתיכות: "מכיוון שהכביש היחיד המוליך אל הכפר נחסם" : אין דרך לצאת מהכפר או להיכנס אליו. "נאלצו התושבים עד לפינוי המכשול" : כל עוד המכשול קיים, הם תקועים במקום וממתינים עד שיפונה. התחזית היא אפוא שנאלצו להמתין ולא לעזוב. זו תשובה (2), והיא הנכונה. ניתן להקיף.

פסילת התשובות האחרות

(1) לצאת לטיול ארוך ברגל - סותר את המצב: הדרך היחידה חסומה, ולכן יציאה החוצה אינה אפשרית. נפסלת. (3) לחגוג את בוא האביב - אינו קשור כלל לסיבה (חסימת הכביש) ואינו נובע ממנה. נפסלת. (4) לסלול כביש נוסף באותו היום - אינו מתיישב עם "עד לפינוי המכשול", שמניח המתנה עד שהמכשול יסולק, ולא פעולת-בנייה מיידית. נפסלת.

שאלה 6·הבנה והסקהקלה

הפיזיולוגית הסבירה כי בזמן מאמץ ממושך צריכת-החמצן של השריר , ולכן על הספורטאי לנשום עמוק יותר כדי את הביקוש הגובר.

א.פוחתת / לספק
ב.עולה / לספקהתשובה הנכונה
ג.עולה / לרסן
ד.פוחתת / לצמצם

▸ הצג פתרון מלא

איך מזהים

דרכי פתרון אפשריות

נבחר תשובה חיובית והגיונית ונציב אותה במשפט המקורי. נקרא את המשפט בחתיכות קטנות, נסביר כל חתיכה לעצמנו בתמצית, ואם ניתקל בסתירה בין החלקים נפסול. מילת-הקישור "ולכן" מחייבת שהחסר הראשון (מה קורה לצריכת-החמצן) יתאים לסופו של המשפט, שבו מדובר ב"ביקוש הגובר" ובנשימה עמוקה יותר.

פתרון

נציב את תשובה (2) ונקרא בחתיכות: "בזמן מאמץ ממושך צריכת-החמצן של השריר עולה" : השריר זקוק ליותר חמצן במאמץ. "ולכן על הספורטאי לנשום עמוק יותר כדי לספק את הביקוש הגובר" : מכיוון שהדרישה לחמצן גדלה, נושמים עמוק יותר כדי לתת לה מענה. כל החלקים מתיישבים זה עם זה, ו"לספק את הביקוש הגובר" משתלב עם "עולה" שבפתיחה. זו תשובה (2), והיא הנכונה. ניתן להקיף.

פסילה

תשובה (1), "פוחתת / לספק", הופכת את הכיוון בפתיחה: "פוחתת" סותר את "הביקוש הגובר" ואת הצורך לנשום עמוק יותר. תשובה (3), "עולה / לרסן", שוברת את הקוהרנטיות: אם הצריכה עולה, "לרסן את הביקוש הגובר" מנוגד למטרת-האספקה שהנשימה העמוקה נועדה לה. תשובה (4), "פוחתת / לצמצם", יוצרת קשר-לוגי שגוי: הצירוף "פוחתת... לצמצם" עקבי-לכאורה בפני-עצמו, אך סותר את "הביקוש הגובר" המוזכר בסוף המשפט.

שאלה 7·הבנה והסקהבינונית

הזואולוגים ציפו כי בעונת-הבצורת ירידת מקורות-המזון את גודל-הלהקה של הזאבים; , המעקב חשף שדווקא בשנות-הבצורת הקשות ביותר הלהקות .

א.תגדיל / אף על פי כן / התרחבו
ב.תקטין / אף על פי כן / התרחבוהתשובה הנכונה
ג.תקטין / ומשום כך / התכווצו
ד.תקטין / אף על פי כן / התכווצו

▸ הצג פתרון מלא

איך מזהים

נתחיל מקריאת משפט השאלה. מבקשים מאיתנו להשלים את החסרים כך שהמשפט יהיה הגיוני ותקין. זוהי שאלת השלמת-משפטים.

דרכי פתרון אפשריות

נקרא בחתיכות ונשים לב לקשר בין החלקים: הפתיחה מציגה ציפייה (מה ציפו הזואולוגים), והסוף מציג ממצא. אם הממצא מנוגד לציפייה נזדקק למילת-ניגוד ("אף על פי כן"), ואם הוא צפוי נזדקק למילת-תוצאה ("ומשום כך"). נציב תשובה ונעצור ברגע שכל החלקים מתיישבים.

פתרון

נציב את תשובה (2) ונקרא בחתיכות: "ציפו כי בעונת-הבצורת ירידת מקורות-המזון תקטין את גודל-הלהקה" : הציפייה היא שהמחסור מקטין את הלהקות. "אף על פי כן, המעקב חשף שדווקא בשנות-הבצורת הקשות ביותר הלהקות התרחבו" : הממצא הפתיע והתברר הפוך מהציפייה, ולכן מתאימה מילת-ניגוד, ו"דווקא... התרחבו" מנפץ את הציפייה לצמצום. הציפייה והממצא-המנוגד מתחברים דרך "אף על פי כן", והמשפט עקבי. זו תשובה (2), והיא הנכונה. ניתן להקיף.

פסילה

תשובה (1), "תגדיל / אף על פי כן / התרחבו", יוצרת היפוך-קוטביות בפתיחה: אם המחסור "יגדיל" את הלהקה, אין ניגוד ל"דווקא התרחבו", ומילת-הניגוד "אף על פי כן" מיותרת. תשובה (3), "תקטין / ומשום כך / התכווצו", יוצרת קשר-לוגי שגוי: "ומשום כך" הופך את הממצא לתוצאה-צפויה, אך הפתיחה ("תקטין") מנוגדת לו ודורשת דווקא מילת-ניגוד. תשובה (4), "תקטין / אף על פי כן / התכווצו", שוברת את הקוהרנטיות בסוף: "דווקא... התכווצו" חוזר על הציפייה במקום לנפצה, ומרוקן את "אף על פי כן" ממשמעות.

שאלה 8·הבנה והסקהקשה

הדוברת טענה כי החשיפה התקשורתית הרחבה, המחאה להגיע להישגים כה מהירים. חוקר-התקשורת את דבריה, ולראיה הוא מציין מחאות עבר שהשיגו יעדים דומים אף .

א.הודות ל / לא הייתה מצליחה / חולק על / שלא זכו לחשיפה תקשורתית רחבה
ב.לולא / הייתה מצליחה / מסכים עם / שלא זכו לחשיפה תקשורתית רחבה
ג.לולא / לא הייתה מצליחה / חולק על / שלא זכו לחשיפה תקשורתית רחבההתשובה הנכונה
ד.לולא / לא הייתה מצליחה / מסכים עם / שזכו לחשיפה תקשורתית רחבה

▸ הצג פתרון מלא

איך מזהים

דרכי פתרון אפשריות

נקרא בחתיכות ונשים לב למבנה: הדוברת טוענת טענה, וחוקר-התקשורת מגיב לה ומביא ראיה. כדי שהמשפט יהיה עקבי, עמדת-החוקר והראיה שהוא מביא צריכות להתאים זו לזו. כשיש מילת-תנאי כמו "לולא" (שפירושה "אם לא"), נוח קודם להבין מה קרה בפועל, ואז נציב ונעצור בהצלחה.

פתרון

נבין תחילה את הפתיחה. "לולא החשיפה התקשורתית הרחבה, המחאה לא הייתה מצליחה להגיע להישגים כה מהירים" פירושו שבפועל הייתה חשיפה רחבה, המחאה כן הצליחה, ולטענת הדוברת החשיפה היא שאפשרה זאת. נציב את תשובה (3) ונקרא עד הסוף: "הדוברת טענה כי לולא החשיפה התקשורתית הרחבה, המחאה לא הייתה מצליחה להגיע להישגים כה מהירים" : לטענת הדוברת, החשיפה הרחבה הייתה הכרחית להצלחה. "חוקר-התקשורת חולק על דבריה" : הוא חושב אחרת מן הדוברת. "ולראיה הוא מציין מחאות עבר שהשיגו יעדים דומים אף שלא זכו לחשיפה תקשורתית רחבה" : יש מחאות שהשיגו יעדים דומים בלי חשיפה רחבה, ולכן החשיפה לא הייתה הכרחית. הכול מתחבר: החוקר חולק על עמדת-הדוברת, ומביא ראיה המראה שהחשיפה לא הייתה הכרחית. זו תשובה (3), והיא הנכונה. ניתן להקיף.

פסילה

תשובה (1), "הודות ל / לא הייתה מצליחה / חולק על / שלא זכו לחשיפה תקשורתית רחבה", יוצרת קשר-לוגי שגוי בפתיחה: "הודות לחשיפה המחאה לא הייתה מצליחה" סותר את עצמו, שכן גורם-מסייע אינו מונע הצלחה. תשובה (2), "לולא / הייתה מצליחה / מסכים עם / שלא זכו לחשיפה תקשורתית רחבה", מציבה עמדה הפוכה: מי ש"מסכים עם" הדוברת אינו מביא ראיה נגדה, ו"הייתה מצליחה" הופך את טענתה. תשובה (4), "לולא / לא הייתה מצליחה / מסכים עם / שזכו לחשיפה תקשורתית רחבה", שוברת את הקוהרנטיות בסוף: ראיה נגד הדוברת חייבת להצביע על מחאות "שלא זכו לחשיפה", ואילו "שזכו" דווקא תומך בה.

כל השאלות, התשובות וההסברים נכתבו ונבדקו על ידי צוות מומחים שחי ונושם פסיכומטרי. כל פריט עובר בקרת איכות לפני שהוא מתפרסם ומתעדכן באופן שוטף, כדי שהתרגול ישקף את רמת הקושי, הסגנון וההיגיון של המבחן האמיתי.