ניהול זמן בבחינה: מה לעשות כשהשעון רץ

החשבון שכדאי לעשות לפני הבחינה

פרק עם מספר שאלות קבוע וזמן קבוע נותן זמן ממוצע לשאלה. החישוב הזה לוקח שניות, ורוב הנבחנים מעולם לא עשו אותו.

אבל הממוצע הוא לא תקציב לכל שאלה. חלק מהשאלות ייקחו רבע מהזמן הממוצע וחלק יקחו פי שלושה, וזה בסדר. מה שהממוצע נותן הוא נקודת ביקורת אחת: באמצע הפרק, האם עברת בערך חצי.

שלושה סבבים על הפרק

השיטה היעילה ביותר היא לעבור על הפרק שלוש פעמים.

1. סבב ראשון, הקלות. לפתור כל מה שנפתר מהר. לדלג על כל מה שדורש מחשבה ממושכת, ולסמן אותו. זה הסבב שקוצר את הנקודות הזולות לפני שהזמן נגמר.
2. סבב שני, המסומנות. לחזור למה שסימנת, עכשיו כשאתה יודע כמה זמן נשאר וכמה שאלות מחכות. פה מחליטים על מה כן שווה להשקיע.
3. סבב שלישי, לסמן הכל. כל שאלה שנשארה ריקה מקבלת תשובה, גם אם זה ניחוש. ניחוש לא עולה כלום, וריק מוותר על הסיכוי.

היתרון הגדול של השיטה הוא שהיא מונעת את התרחיש הגרוע ביותר: להיתקע בשאלה הרביעית ולא להגיע לשאלות הקלות שבסוף הפרק.

מתי לעזוב שאלה

זו ההחלטה שהכי קשה לקבל ושמחזירה את מרב הנקודות. שלושה סימנים שהגיע הזמן:

• קראת את השאלה פעמיים ואין לך דרך פתרון. לא ״אין לי תשובה״ אלא אין לך כיוון. עוד קריאה לא תייצר אותו.
• התחלת לחשב והחשבון מסתעף. אם הגעת לשברים בתוך שברים בשאלה שהוקצבו לה פחות משתי דקות, כנראה פספסת קיצור דרך. לעזוב, ולחזור בסבב השני.
• אתה בטוח שאתה קרוב. זה הסימן הכי מסוכן ברשימה, כי הוא מרגיש כמו הסיבה להישאר. התחושה שנשארה רק עוד שורה אחת היא זו שגורמת לאבד חמש דקות.

קטע קריאה: הסדר הפוך ממה שנראה הגיוני

קטע עם כמה שאלות הוא יחידת זמן אחת גדולה, ולא כמה שאלות נפרדות. ההשקעה בקריאה מתחלקת על כל השאלות שאחריו, ולכן קטע הוא לרוב מציאה ולא מכשול.

מה שכן קורה הרבה: תלמיד מדלג על הקטע מפני שהוא נראה ארוך, ובכך מוותר על כמה שאלות בבת אחת. הפוסט על קטעי קריאה נכנס לזה לעומק.

הדקה האחרונה בפרק

כשנשארה דקה, להפסיק לפתור. באמת. הדבר היחיד ששווה לעשות בדקה הזאת הוא לוודא שאין שאלה בלי סימון.

תשובה ריקה היא אפס ודאי. ניחוש הוא סיכוי של אחד לארבע בלי שום עלות. מי שמנצל את הדקה האחרונה לפתרון במקום לסימון מוותר על נקודות חינם כדי לרדוף אחרי נקודה אחת.

למה אי אפשר ללמוד את זה בלי שעון

כל מה שכתוב כאן מובן בקריאה אחת ולא מתבצע בבחינה. הסיבה היא שההחלטה לעזוב שאלה נוגדת כל אינסטינקט, וצריך לתרגל אותה עד שהיא אוטומטית.

זו הסיבה שסימולציה מלאה בתנאי זמן היא לא ״עוד תרגול״ אלא התרגול של המיומנות הזאת. אצלנו השעון של הפרק יושב בשרת, כלומר סגירת הדפדפן לא עוצרת אותו - וזה במכוון, כי פרק מתוזמן שאפשר להשהות לא מלמד כלום.

שאלות נפוצות

אפשר לחזור לפרק קודם בבחינה?

לא, והכלל חזק יותר ממה שרוב הנבחנים חושבים: מאל"ו אוסרים לחזור לפרק קודם וגם לעבור לפרק אחר, אפילו אם סיימת מוקדם ונשאר לך זמן. הזמן של כל פרק שייך לפרק הזה בלבד, ולכן אין שום טעם לשמור שאלה ״לסוף״ מחוץ לפרק שאתה בו. גם אצלנו המעבר בין פרקי הסימולציה חד כיווני ונאכף בשרת, מאותה סיבה.

מה עושים כשנתקעים בשאלה הראשונה בפרק?

עוזבים אותה. שאלה ראשונה היא לא בהכרח קלה, והתחושה שחייבים לפתור אותה כדי להמשיך היא הדבר שגורם לאבד את הפרק. לסמן, לדלג, ולחזור בסבב השני.

כמה סימולציות מלאות כדאי לעשות?

מספיק כדי שהקצב יהיה אוטומטי. שלוש סימולציות שעברת עליהן לעומק שוות יותר מעשר שרק עשית, ולכן המספר תלוי בכמה אתה באמת סוקר אחרי כל אחת. הערך לא במבחן עצמו אלא בסקירה שאחריו, ולכן סימולציה שלא עברת על הטעויות שלה בזבזה את רוב הזמן שהשקעת בה.