שבע מלכודות בפרק הכמותי, ואיך מזהים אותן מראש

למה המסיחים לא מקריים

בשאלה כמותית בנויה היטב, תשובה שגויה היא לרוב התוצאה של דרך פתרון סבירה שיש בה טעות אחת. זה לא רוע לב: זו הדרך לבדוק אם הבנת או ניחשת.

המשמעות המעשית: אם הגעת למספר ומצאת אותו בין התשובות, זה לא אישור שצדקת. בשאלה בנויה היטב, טעות נפוצה מובילה לאחת מהתשובות שמוצעות לך.

1. אחוז מתוך מה

מלכודת נפוצה, ומנצלת דבר אחד: אחוז תמיד נמדד מתוך בסיס, והבסיס מתחלף באמצע השאלה.

מחיר עלה ב-20% ואחר כך ירד ב-20%. התשובה המזמינה היא שחזרנו להתחלה. בפועל העלייה חושבה מהמחיר המקורי והירידה מהמחיר החדש, ולכן מחיר של 100 הופך ל-120 ואז ל-96. ירידה של 4%, לא אפס.

2. ממוצע של ממוצעים

כיתה אחת של 30 תלמידים בממוצע 80, כיתה שנייה של 10 תלמידים בממוצע 90. הממוצע המשותף הוא לא 85.

ממוצע הוא סכום חלקי כמות, ולכן צריך לחזור לסכומים: 2400 ועוד 900 הם 3300, חלקי 40 תלמידים, כלומר 82.5. הכיתה הגדולה מושכת את הממוצע אליה.

3. יחס זה לא כמות

היחס בין בנים לבנות הוא 3 ל-2. כמה בנים יש? אין תשובה. יחס הוא פרופורציה, ולא מספר, ועד שלא נותנים לך סכום או הפרש אחד אמיתי אין שום כמות.

מה שכן מועיל: לקרוא ל-3 ול-2 ״שלוש יחידות ושתי יחידות״ ולסמן את היחידה. אם בסך הכל 40 תלמידים, חמש יחידות הן 40, יחידה היא 8, ויש 24 בנים.

4. היחידות שהשאלה החליפה

השאלה נותנת מהירות בקילומטרים לשעה וזמן בדקות, ושואלת על מטרים. כל אחת מהתשובות שגויה בדיוק בכפל או בחילוק באחד הפקטורים האלה.

גם כאן, כמו במלכודת השלילה, מה שמציל אותך הוא הרגל ולא הבנה: לרשום את היחידה ליד כל מספר לפני ההצבה. מי שכותב רק ספרות לא יכול לראות את הבעיה.

5. ״איזו מהתשובות אינה״

שאלת שלילה הופכת את התפקיד של ארבע התשובות: שלוש נכונות ואחת לא. הטעות כאן היא כמעט תמיד לא מתמטית, היא קריאה.

מי שפותר במהירות מוצא תשובה שנראית נכונה, מסמן אותה, ועובר הלאה - בשאלה ששאלה בדיוק את ההפוך. מה שעובד הוא לסמן את המילה אינה או לא בשאלה עצמה, לפני שקוראים את התשובות.

6. התשובה לשלב שלפני האחרון

שאלה שדורשת שני שלבים כמעט תמיד מציעה גם את התוצאה של השלב הראשון. אם שאלו על ההפרש, אחד המסיחים יהיה אחד משני הגדלים. אם שאלו כמה נשאר, אחד המסיחים יהיה כמה הוצאת.

זה המסיח המסוכן ביותר, כי הוא מתגמל חישוב נכון: עשית את כל העבודה, קיבלת מספר אמיתי, ומצאת אותו ברשימה. שום דבר בתחושה לא מתריע.

הצד השני של אותו מטבע הוא לא לחשב יותר ממה שביקשו. אם נשאלת מי גדול מבין שני שברים, אפשר להשוות בלי לחשב אף אחד מהם, ומי שחישב את שניהם שילם בזמן.

7. התרשים שלא משורטט לפי הנתונים

תרשים בשאלה גיאומטרית הוא אילוסטרציה, לא שרטוט בקנה מידה. זווית שנראית ישרה אינה ישרה עד שכתוב, וצלע שנראית ארוכה יותר לא בהכרח ארוכה יותר.

דוגמה: משולש שנראה שווה שוקיים, ונתון עליו רק שזווית אחת היא 70 מעלות. כל חישוב שמניח שתי זוויות שוות מגיע למספר יפה, והמספר הזה יהיה אחד המסיחים.

העין היא מסיח מצוין, והדרך להתגונן היא לרשום על התרשים את מה שנתון ולהתעלם משאר הצורה.

איך מתרגלים את זה

קריאה על שבע מלכודות לא מונעת אף אחת מהן. מה שעובד הוא לחזור לטעויות שלך ולשאול על כל אחת איזו מהשבע היא הייתה. אחרי עשרים טעויות מסודרות ככה, התבנית שחוזרת אצלך תהיה ברורה.

זו גם הסיבה שהטעויות שלך נשמרות אצלנו עם הפתרון המלא ולא רק עם התשובה הנכונה: הידיעה שטעית לא מלמדת כלום, הידיעה למה כן.

שאלות נפוצות

מותר להשתמש במחשבון בפסיכומטרי?

לא. מאל"ו אוסרים להכניס לחדר הבחינה מכשיר אלקטרוני מכל סוג, ומחשבון מופיע ברשימה במפורש. בדיוק לכן חלק מהשאלות בנויות סביב קיצור דרך חשבוני, וזו עוד סיבה לא לחשב יותר ממה שהשאלה ביקשה.

השאלות הקשות שוות יותר נקודות?

בציון הגלם כל תשובה נכונה שווה נקודה אחת, בלי קשר לקושי השאלה - זה מוסבר במדריך חישוב הציון. המשמעות המעשית היא שאין שום היגיון להיתקע בשאלה קשה כשבהמשך אותו פרק מחכות שאלות קלות שלא הגעת אליהן.

כדאי לנחש אם לא יודעים?

כן. אין הורדת נקודות על תשובה שגויה, ולכן ניחוש לא עולה כלום ותשובה ריקה היא תמיד גרועה או שווה לו. להשאיר שאלה בלי סימון זה לזרוק סיכוי של אחד לארבע בחינם.